העיר ניה צ'אנג - עיר תיירות ונופש גדולה, מוקפת הרים וצידה המזרחי חוף ים רחב בצורת חצי סהר.
בשעה 3:15 לפנות בוקר נשמעו קולות רמים המאיצים בנו לרדת מהאוטובוס, היינו מעט אפופים מהשינה, לרגע חישבנו לעצמינו, הרי אמרו לנו שמגיעים בשעה 5:00, איך נדע שאכן אנו בניה צ'אנג. כל החבר'ה אישר את העובדה שהיגענו ליעד.
יורדים מהאוטובוס, אמצע הלילה, לא מבינים מימיננו ושמאלנו, נהגי מוניות מתנפלים עלינו בקולות 'טכסי','טכסי' , ולנו אין מושג היכן אנחנו יחסית למלון הבוטיק שהזמננו.
אחרי דקות התאוששות, ואחרי שמיקמנו עצמינו באמצעות Maps בטלפון, הזמנו מונית למלון הבוטיק, מלון צבעוני עם חזית מסוגננת, אלא שאין נפש חיה. הכל היה סגור וחשוך רק שומר ישן על שני כסאות מחוץ למלון.
מלון Villa LM
הערנו אותו וביקשנו להכניס את הציוד. תרגומון גוגל הציל אותנו , הוא הבטיח שלמרות שלא יכול לאר הכנסת המזוודות לפני שעה 7:00 בבוקר, הוא ישמור עליהם עבורינו.
שמנו פעמינו לים, חוף עירוני יפהפה ומטופח, עם חול לבן ורך, המשתרע על פני כשבעה ק"מ, להפתעתינו החוף נראה כממו חוף ת"א ביום ששי בצהריים, רק הרבה יותר מעניין.
מאות אנשים עסקו במיגוון פעילויות, חלקן קבוצתיות כגון יוגה ומדיטציה, טאי צ'י, מגוון ריקודי קבוצה, משחקי ספורט ועוד... וחלקן אישיות קמו ריצה, הליכה, אימוני גוף שונים ומשונים וחלקם מחכים לזריחה ומנצלים את השעות הנעימות לפני זריחת השמש הקופחת. מספר רב של אנשים הגיעו לצלם את הזריחה (הים במזרח). אני (יעל) הצטרפתי לחלק משיעור הטאי צ'י והמדיטציה, כמובן מיד הייתה מישהי שחלקה איתי את המזרון שלה.
יעל מצטרפת למועדון
קתדרלת ניה צ'אנג
קתדרלה שנבנת בשנות ה-30 של המאה הקודמת בסגנון צרפתי-גותי ומשמשת מקום משכנה של ההגמונות בני צ'אנג.
הלכנו לרכוש כרטיסים לרכבת לדאנאנג , יעדינו הבא היא העיר הוי האן שנמצאת כ 30 ק"מ מדאנאנג. בדרך ראינו תופרת רחוב, היתה הזדמנות לתקן את התרמיל של חברת North Face אותו קנינו בגרושים בעיר קון טאו.
משם קפצנו לפגודת לונג סון - הפגודה ניצבת על פסגת גבעת צ'אי תוי (Trai Thuy) מדרום לעיר.
וכך נראה הרחוב שבכניסה לפגודה
הפגודה מוקדשת לזכרם של הנזירים הבודהיסטים שקראו תיגר על שלטון הדיכוי של נשיא דרום ויאטנאם נגו דין דיים (1955-63), בראש הגבעה ממוקם פסל בודהה ענק בגובה 14 מטר שאליו יש להגיע ב150 מדרגות, פוסל בשנות ה60 של המאה הקודמת..
באמצע הדרך יש פסל נוסף של בודהה שוכב אותו פיסל אמן תאילנדי ב2003.
באיזשהו שלב, כמו שתמיד, אנו נזקקים לתופרת, אך מה הבעיה ברגע שמגיעים לרחוב התופרות הסוגיה היא רק את מי בוחרים
שפך הנהר קאי - נמצא מצפון למרכז העיר, במבט מהגשר ניתן לראות עשרות סירות דייגים כלצידהן מעין סירות נצרים עגולות האטומות בזפת.
וכמובן ביקרנו במיגדלי פו נאגאר של בני הצ'אם, מגדלים שנבנו במאה השמינית לכבוד האלה פו יאן אינו נאגאר.
חזרה למלון ב 15:00 ישר למקלחת ולמנוחת צהריים
בסביבות 17:30 יצאנו לשוק הלילה. הרבה פירות יבשים ובגדים אך לא אוכל רחוב כמו שציפינו. אחרי הסתובבות ארוכה בחרנו באוכל רחוב ליד המלון, הרחוב שוקק חיים בכל שעות היממה.
* מאוד התרשמנו מכך שהעיר מוצפת ברוסים, המון תיירים רוסים, ואפילו בעלי חנויות מזון רוסים ובמלון הייתה משמרת של עובדים רוסים, ברב החנויות הכתוב לווה בכתוב קרילי, ואפילו הזבנים בשוק הלילה ואח"כ בשוק DAM תקשרו ברוסית.
06/04
כמו שהבנו שנינו מבלי לדבר, החלטנו להשכים קום ולחוות את קבלת השמש מעל חוף הים המקסים.
הגענו בסביבות 5:15 השחר כבר הפציע, שנינו מצוידים בבגדי ים , נכנסנו למים, מזג האוויר בשעה זאת וטמפרטורת המים הנוחה אפשרו כניסה שקטה ורגעה. שחינו השתקשקנו בגלי החוף עד סביבות 5:45 כשהשמש התחילה לעלות מהמיים. מאות אנשים כמו ביום אתמול היו מסביבנו חלקם מצוידים בטלפונים ניידים במטרה לצלם, חלקם השתתפו בפעילויות והשאר , כמונו סתם היו שותפים להתרחשות.
עם עלית השמש יצאנו מהמים והלכנו לטייל לאורך החוף להתרגש מהפעילויות של הצבור הרחב, חזרנו לחדרינו הדל לרחצה ומעט מנוחה, שלאחריה ירדנו לארוחת בוקר במלון הבוטיק שלנו.
אפיזודה קטנה שארעה לנו, בבוקר לא מצאנו את הקטנוע ששכרנו יום קודם, החנינו אותו בערב הקודם כמו כולם, בכניסה למלון (כמעט מהיכן שקיבלנו אותו), החזרנו את המפתחות וקיבלנו את הערבון (רשיון נהיגה). פתאום מגיעה המשכירה בסערה ושואלת היכן החנתי אותו, אמרתי לה, התחילה לחפש מסביב, מסתבר שבלילה מישהו לקח אותו והחנה אותו מתחת למלון, מכיוון שעשינו עצמינו לא יודעים, לא יכולנו לבוא אליהם בטענות.
השארנו את הציוד בלובי המלון והלכנו לכיוון Dam Market, הליכה של 2.5 ק"מ רובה לאורך החוף, השוק גדול מאוד אך הפעילות בו היתה מועטה, אולי בגלל השעה, קינחנו את השוק בשיק פירות טבעי לפי בחירה.
שעת צהריים הבסטיונרים נחים ו/או אוכלים
דוכן הפירות
מוכרת שיק פירות
יעד הבא ביקור בגלריה של צלם מקומי עטור פרסים בינלאומיים ןבעל מוניטין בתחומו המצלם שחור/לבן על פילם כתובתו:
Langthranh Art, 126 Hoang Van Thu st, Nha Trang
התרשמנו מהתמונות האכותיות , עד היום מצלם על פילם ומפתח בעצמו. הוא קיבל את פנינו הסביר לנו על צילומים ואילו הכי אוהב, כמו כן קבל על הנוכחות המסיבית של הסינים והרוסים בעיר שמשנה את כלכלת העיר.
נפרדנו ממנו והמשכנו למלון Novotel
שח סיני/ויאטנמי
מסעדת רחוב טיפוסית
בלובי המלון התקימה תערוכה של צייר מקומי, על קירות הלובי המפואר היו תלויות שמזכירות לי את הסגנון הוולגארי של מיכל נגרין.
ישבנו בטיילת מול חוף הים נהנים מהרוגע והיופי של החוף והאנשים.
בשעה 17:00 בערך הגענו למלון להתארגנות סופית לקראת נסיעת הלילה לדאנאנג.
*מכיוון שהזמנו מלון בהוי אן ובעל המלון הציע לנו הסעה מדאנאנג למלון (30 ק"מ), בקשנו ממנו עבור תוספת מחיר שיקח אותנו לגשר הזהב הנמצא במקום הנקרא - Bana Hill.
בשעה 17:45 הגענו למסעדת MIX הקרובה למלון ושלה הזמנו מקום כבר בבוקר, זוהי מסעדה בבעלות יווני שמאוד ידועה ומבוקשת בעיר, אכלנו ארוחה ממלאת וטעימה וכשיאנו השתרך תור של כ 20 מטר.
הגענו לרכבת הלילה, לקרון השנה ערוכים לנסיעה של כ10 שעות.