סאפה עיר המחוז הצפונית - האלפים הטונקיניים

19/04- 22/04 סאפה 

העיר סאפה (Sapa) - נוסדה 1922 ע"י הצרפתים כעיירת נופש הררית היא היום מרכז התיירות בצפון מערב ויאטנם, יושבת בינות לטראסות האורז על מדרונותיהם המזרחיים של הרי הואנג ליין בגובה 1600 מ'.

היום סאפה היא בהתפתחות אדירה וניתן לחוש זאת במרכז העיר, בעיקר בכבישים סגורים למחצה, בכמויות האבק ובעצמת הרעש.

19/04 - יום ההגעה

הגענו לספא בסביבות 3:30 לפנות בוקר, ההסכם עם סוכנות האוטובוס היה שמאפשרים לנו להשאר באוטובוס עד 6:00, אכן השינה הטובה ביותר הייתה בין השעות הללו.

הנסיעה עצמה הייתה חוויה מפוקפקת, צוות הנהגים העמיס עשרות מקומיים שישנו במעברים בקיצור - להיה כיף.

תחנה סופית היתה בתחנת האוטובוס ליד השוק המקורה בסאפה.

ההומסטיי שהזמנו שכן כ-6 ק"מ ממרכז העיר בחירה מושכלת, מאחר וציפינו להיות באיזור השולט על הנוף הייחודי, ל- Sapa Dau Homestay הגענו במונית, קיבלה את פנינו בעלת המקום - טואי שמה, חייכנית ומסבירת פנים, קודם החזירה לנו את דמי הנסיעה "כי זה הסדור אצלם" ואח"כ הראתה לנו את חדרינו, חדר מקסים המשקיף לטרסות האורז וגידולי התה בסביבה.

בדרכינו להומסטיי (כק"מ ממנו) נמצאת תחנת הרכבל לעבר הר פאניסיפאן שגובהו 3140 מ' והוא ההר הגבוה בויאטנם.

 המרפסת של חדרינו מלמטה.

לארוחת בוקר הזמנו מרק ויאטנמי בגירסתו הצפונית, ובקביל שכרנו את המוטובייק של בעלת המקום. רק לקבל מושג, עלות השכרת קטנע בויאטנם 20-30 ש"ח ליום - ללא דלק.

המסלול שערכנו:

• מעבר ההרים צ'אם טון (Tram Ton Pass) - שוכן בגובה של 1900מ' והוא המעבר הגבוה ביותר בויאטנם, מעבר הרים הזה משמש קו מפריד בין שתי חזיתות מזג אוויר, ואכן אנו חווינו רוח חזקה מאוד. התצפית משקיפה על נופים מדהימים.
• המשכנו ל- Heaven Gate

המשכנו ל-Silver Waterfall  או  Thac Bac 

איזור החניה הוא גם מעין שוק מקומי

 רצועות באפלו מיובשות

ומשם ל- Love waterfall או Thac Tinh Yeu

בדרך למפל

שלושת המקומות לעיל נמצאים בסביבת מעבר צ'אם טון, ולכל אחד מהאתרים מסלול הליכה קצר בנוף ההררי שחלקו מיוער.

משם רכבנו לשני כפרים אוטנטים

•  Ban Khoang 

•  Ta Giang Phinh

 שדות אורז באיזור הכפרים לעיל

חזרנו לסאפה העיר,טיילנו בשוק המקורה
ערכת כוח גברא:

טיילנו ליד האגם והאזור התיירותי של העיר, שם מרוכזים רוב בתי המלון, חנויות והמסעדות בעיר. איזור זה עמוס במאות מטיילים, כמו כן פרנסי העיר ו/או הגורמים המסחריים דואגים למספר אטרקציות בכיכר מול הכנסיה, כמו הופעת ריקודים ושירים מקומיים.

ארוחת ערב נחמדה במסעדה בשם good morning vietnam, סלט פאפיה, דג טראוט לא מבושל וברווז ברוטב לימון ודבש - מקסים.

20/4 - טרק רגלי מההומסטיי לעבר הכפר התיירותי Cat Cat

ירדנו בטרק רגלי מקום מגורינו, דרך הגינה של בעלת ההומסטיי לכיוון הואדי, ירידה של כמה מאות מטרים עד שהגענו לואדי. חצינו שדות תירס, גדולי תה ירוק", פרחים ועוד לכיוון כפר בשם Sin Chai.

בדרך במורדות שדות התירס התלולים תפסו אותנו זוג מקומיים כששק תה על גבם והדריכו אותנו במורד התלול ולא בחלו לאחוז בנו בנקודות קריטיות עד לדרך הממשיכה לכפר.

הגינה של בעלת ההומסטיי

 גידולי תה

גידולי פרחים

גידולי  תה

יעל פגשה חברים שלא עזבו אותנו עד שהיגענו לוואדי בשלום

 שדות התירס והירידה התלולה

שדות האורז

 על הדרך לכפר

בדרך לכפר Cat Cat דרך הכפר Sin Chai - כפר של בני המונג

הכפר Cat Cat, כפרם היפה של בני המונג השחורים.

מפת האטרקציות התיירותיות, כניסה בתשלום

האטרקציות : בתי עץ, בתי בוץ , מתקני השקייה אוטומטית מכניים וגלגלים גדולים מעץ המונעים מזרם המים עוד, כמו כן צפינו בהופעה אתנית בתיאטרון הקטן, והרבה ויאטנמים אורחים שהגיעו עם תלבושות חג של המקומיים.

תירסים לייבוש

אחרי שסיממנו את הסיור הפסודו-אותנטי עלינו על MotoBike Taxi בדרכינו לשוק בסאפה. 

טיול בשוק אחה"צ מתחילים להעמיד את הבאסטות של שוק הלילה

ישיבה בבית קפה אמיתי - כזה עם מכונת אספרסו, מול האגם של סאפה.

מעבר לאיזור המלונות והמסעדות - ארוחת ערב (Hot Pot) של מעורב פירות ים ודגים במסעדת Cinnamon Restaurant האוכל היה מצוין.

21/04 - נסיעה לשוק יום א' בעיירה בק-הה (Bac Ha)

את הנסיעה לבק-הה ארגנו מראש עם בעלת ההומסטיי - טואי, היא שידכה אותנו לעוד זוג ששהה באכסניה ויחד סיכמנו על וואן שיקח אותנו לבק הה, הובטח לנו נהג דובר אנגלית שיוכל לעזור לנו במקומות השונים.
אז כמובן לא רק שהנהג אינו דובר אנגלית בקושי אפשר היה לתקשר איתו, לצורך זה נזזקקנו לאיש קשר נוסף שהיה Dao בעלה של טואי, שהנהג היה מתקשר אליו כאשר נזקקנו לדבר מה.

העיירה שוכנת בגובה 900 מ' מעל פני הים על רכס הרים של הנהר צ'אי (Chay), העיירה כמה לתחיה כל יום ראשון, כאשר מגיעים אליה כל אנשי שבטי ההרים בסביבה לשוק ססגוני הן מבחינת המצאי שבו והן מבחינת ההמון הססגוני הממלא אותו.
יצאנו יחסית מוקדם, אבל לא מספיק (אחרי 6:30 וארוחת בוקר) לנסיעה של 120 ק"מ שאורכת כ-3 שעות.
הגענו לשוק ענק, מוכרים בו הכל מפירות וירקות, בשר, דגים עד מזכרות מכל הבא ליד ובעיקר רקמה, גם מסחר בבע"ח , זרעים חומרי הדברה , בגדים וצעצועים, אני מצאתי חייט שתיקן לי את התיק.

השוק של בק הה, אנשי/נשות המונג הפרחוני ושאר השבטים

לאחר 3 שעות של הסתובבות בחום ובלחות נסענו לכפר באן פו, כפר המתמחה בזיקוק אלכוהול מתירס, הכפר שיך לבני המונג הפירחוניים. לקח זמן לאתר את המקום, נאלצנו להזעיק את הנהג , לבסוף לאחר שהתקשר לDao  ואנו הסברנו מה מחפשים, הביא אותנו למקום.
מזקקת אלכוהול-תירס בכפר Ban Pho נמצא 4 ק"מ מזרחית לבק הה, הטעם מבחינתינו דומה לסאקי, יעל חושבת בגלל שהיה חם לעומתה אני חושב שכל האנשים במזרח הם "סינים".

ארמון הונג אה טונג - Hoang a Tuong Mansion - ארמון של "מלך" המונג, ממוקם במרכז מחוז בק הה.

האחוזה נבנתה על ידי Hoang A Tuong בשנת 1914. הצרפתים ואדריכל סיני תכננו את המיקום, כמו גם לעצב ולבנות את הארמון. בניינו הושלם 1921.

מיקומה של האחוזה נבחר על פי תורת הפנג שואי, על גבעה רחבה לדרום-מזרח, ממוקמת בין שמי הרים וואדי בחזית. הטופוגרפיה הכוללת  "מקסימה".

מבט לחצר האחורית של הארמון

לאחר שהסתובבנו בארמון של מלך המונג , נסענו אל מעבר הגבול לסין, אל העיירה לאו קאי (Lao Cai)

 הצד הסיני ממול, למטה נהר הונג סונג

חזרה לסאפה, למרכז העיר, הסתובבנו באיזור האגם, ובמרכז השוקק של העיר, שם נתקלנו במספר גדול של  ישראלים מאשר פגשנו במשך שהותינו בוויאטנם לצד מופעי רחוב.

הצפון קל יותר להסתובב בו הן בשל מזג האוויר והן בשל האטרקציות מסביב ונראה כי כמו גל, סאפה הפכה יעד מועדף גם על החברה הצעירים. "סבבה" ו"מה נשמע" ניתן לשמוע בהרבה מסעדות , חנויות ואפילו מהרוכלות בנות השבטים המקומיים המציעות את מרכולתם.
רחוב המסעדות, בתי המלון והחנויות הוא - כאו מיי (Cau May) , ניתן היה למצוא שלטים והמלצות בעברית. וכמו בהודו, דרום אמריקה ונפאל יש חנויות שכביכול עושות הנחות מיוחדות לישראלים, לפחות כך התבשרנו ע"י אחת הישראליות שהמליצה על חנות לציוד ספורט.

22/04 - האזור הדרום מזרחי של סאפה, עמק Lao Chai

רכובים על קטנוע יצאנו להכיר את עמק Lao Chai המדהים ביופיו, ואם הראות היתה חדה ולא מעורפלת קמעה, הרי היו נגלות לנו תמונות מרשימות אף יותר.

התחנה ה-I היתה הכפר Lao Chai - בני המונג השחור

אח"כ לכפר Ta Van שכל בית שלישי הפך להיות הומסטיי, אף הוא מאוכלס ע"י שבט המונג השחור.

ולבסוף לכפר Ban Ho המאוכלס ע"י בני הדאו האדומים.

לאחר 4 ימים בסאפה וסביבתה, והסתובבות דיי מקיפה בהמון כפרים טיפוסיים בסביבתה, אנו תמימי דעים כי הנסיעה לשוק בק הה, ססגוני ככל שהיה, אינה הכרחית ואפשר היה לוותר עליה. הצבעוניות נמצאת פה בשפע לצד מגוון שווקים קטנים הצצים בכל פינה/כפר.

את ארוחת הערב עשינו בהומסטיי, כאשר הקונספט היה ביתי, טואי בישלה לבני ביתה ולנו ולעוד תיירת מאנגליה שנקעה את רגלה בעת שירדה לכיוון Cat Cat במסלול שאנו טיילנו.

הלילה היה גשום וסוער, מלווה בסופות ברקים ורעמים.

23/04 - התעוררנו לבוקר צלול, ניצלנו זאת לתיעוד המקום והנוף הנשקף ממנו.