23-27/04 - האנוי
23/04 - נסיעה מסאפה להאנוי
נסיעה לעיר הבירה - האנוי, כ-5:30 שעות (8:50-14:20), הגענו למלון Iris Legened Hotel, שהסתבר ובעיקר בדיעבד, שהמיקום שלו היה מעולה, מלבד שאר הפרמטרים שהיו טובים מאוד.
רחוב קטן מאחורי כנסיית St. Joseph Cathedral, רחוב שקט מלא חנויות בוטיק ובתי קפה מעוצבים ובר עם מבשלת בירה מעברו השני של הרחוב.
/images.trvl-media.com/hotels/6000000/5400000/5398100/5398042/bd413a48_z.jpg)
ביקרנו ב- St. Joseph Cathedral, הכנסייה החשובה בהאנוי, נחנכה 1886, נבנתה בסגנון ניאו גותי המאוחר
המשכנו לאגם הואן קיאם (Hoan Kiem Lake)
ולשוטטות חופשית בעיר העתיקה
אכלנו כמצוות לונלי פלאנט במסעדת רחוב או יותר נכון דוכן רחוב בשם: Bun Cha Nem Cua Be Dac Kim
המתמחה ב- Bun Che - בשר חזיר בגרילל עם איטריות אורז, בתוספת Nem Cua Be גלילות ממולאות בבשר סרטנים.
מומלץ !
24/4 - סיור בעיר, ומתנות
סיור באגם הואן קיים צפייה בפגודת תאפ רואה (מגדל הצב) הנמצאת בצדו הדרומי של האגם, הפגודה הוקמה באמצע המאה ה19 על איון במרכז האגם.
סיור בפגודת דן נגוק סון (Den Ngoc Son - מקדש הר אבן-הירקן) , נמצא על אי בצפון האגם נבנה בתחילת המאה ה19 בתקופת שושלת נגויין, מוביל אליו גשר אדום יפהפה The Huc - גשר קרן השמש.
הלכנו לתיאטרון הבמבוק לרכוש כרטיסים להופעה שמתקיימת בימי חמישי בבנין האופרה, את הכרטיסים רכשנו בבנין שם
נערכות רוב ההצגות - Hanoi Vietnam Tuong Theater או Nhà hát tuồng Trung ương.
הסטייה מהתוכנית המקורית - לטייל במסלול מובנה שהותווה ע"י אחד הספרים, בעקבות קניית הכרטיסים, שינתה את המגמה, במקום סיור מובנה של העיר העתיקה, סגירת נושא המתנות שהיא מטרה קדושה לכשעצמה.
תמונות מהעיר העתיקה:
הנינג'ה הויאטנמי
אחרי מנוחה והתארגנות יצאנו לכוון גשר לונג ביין (Long Bien Bridge) הגשר היחיד בהנוי העובר מעל הנהר האדום.
הגשר נבנה 1889-1902 ע"י Daydé & Pillé מפריס, הגשר מחבר בין מחוז הואן קיים ומחוז לונג ביין, אורכו 2.4 ק"מ במרכזו עוברת רכבת, ומשני הצדדים נתיבים למכוניות/אופנועים/אופניים והולכי רגל.
במלחמת ויאטנם הגשר פעמים רבות.
מראות מעל הגשר
צעדנו לאורכו עד לנהר צפינו בשקיעה.
חזרנו לשוק שליד הגשר.
ארוחת ערב במסעדה-Xoi Yen, מומחיות המקום בערימת אורז דביק ועליהן תוספות שלבשרים שונים בבישול איטי-נחמד.
מוזיאון הנשים הויאטנמיות
את הבוקר התחלנו עם מוזיאון הנשים הויאטנמיות - מוזיאון זה מוקדש לתפקידיה של האשה בחברה הוויאטנמית ומשמעותה. כולל תרומת הנשים הנועזות למאבק המלחמתי. תצוגות של תלבושות אתניות, אוסף מרהיב של כרזות תעמולה ועוד.
בקרנו בפגודת השגריר
מוזיאון בית הכלא הואה לו (Hoa Lo Prison Museum)
נמצא במרכז האנוי, נבנה ב-1896, במטרה לאכלס כ-450 אסירים, אך בשנות ה-30 של המאה הקודמת הגיע מספר האסירים ל-2000, בתקופת השלטון הצרפתי נקרא: Maison Central, הטייסים האמריקאים, שישבו בו במלחמת ויאטנם כינו אותו "הילטון של האנוי". הטיסים הידועים שישבו בו הם הסנטור ג'ון מקיין והשגריר האמריקאי הראשון בהאנוי פיט פטרסון.
בדרכינו חזרה למלוננו, עצרנו בדוכן מזון מהיר המתמחה במיני בצקים מטוגנים - ככה
בדרך עצרנו במבשלת הבירה מול המלון, שם ממשנו קופון שקיבלנו בקנותינו כרטיס להצגה באופרה, שתינו בירה יסמין IPA מצויינת נישנשנו משהו לתיקון הרושם הקודם וקצת קישקשנו עם הברמן.
חזרנו לחדר להתארגנות ליציאה להופעה.
לפני ההופעה נכנסנו למוזיאון הלאומי לתולדות ויאטנם - National Museum of Vietnamese History
מוזיאון מקסים, מלא אוצרות אומנות מכל התקופות, אולם שלם של דברי קרמיקה וחרסינה שהתגלו בספינות שטבעו לפני מאות שנים. לא ציפינו לתצוגה כל כך עשירה ומעניינת, ואכן חרשנו את הבנין הגדול על שתי קומותיו.
עצרנו לקפה בקפיטריה של המוזיאון, טעמנו שרימפס בטמפורה שהיו מצוינים, ומשם שני צעדים ואנו בבנין האופרה.
בנין האופרה
קרקס הבמבוק - מופע אקרובטיקה ולולינות, ברמה גבוהה ביותר המבוססת על צנורות במבוק באורכים שונים וחגורות עגינה, וכמובן צוות ענק של כ-15 לולינים, המבצעים את כל הקטעים שלהם באמצעות צנורות הבמבוק.
מזבח קונפוציוס
פסל קונפוציוס
נערכות רוב ההצגות - Hanoi Vietnam Tuong Theater או Nhà hát tuồng Trung ương.
הסטייה מהתוכנית המקורית - לטייל במסלול מובנה שהותווה ע"י אחד הספרים, בעקבות קניית הכרטיסים, שינתה את המגמה, במקום סיור מובנה של העיר העתיקה, סגירת נושא המתנות שהיא מטרה קדושה לכשעצמה.
אחרי מנוחה והתארגנות יצאנו לכוון גשר לונג ביין (Long Bien Bridge) הגשר היחיד בהנוי העובר מעל הנהר האדום.
הגשר נבנה 1889-1902 ע"י Daydé & Pillé מפריס, הגשר מחבר בין מחוז הואן קיים ומחוז לונג ביין, אורכו 2.4 ק"מ במרכזו עוברת רכבת, ומשני הצדדים נתיבים למכוניות/אופנועים/אופניים והולכי רגל.
במלחמת ויאטנם הגשר פעמים רבות.
חזרנו לשוק שליד הגשר.
ארוחת ערב במסעדה-Xoi Yen, מומחיות המקום בערימת אורז דביק ועליהן תוספות שלבשרים שונים בבישול איטי-נחמד.
25/04 - האנוי, המשך והרובע הצרפתי
מוזיאון הנשים הויאטנמיות
את הבוקר התחלנו עם מוזיאון הנשים הויאטנמיות - מוזיאון זה מוקדש לתפקידיה של האשה בחברה הוויאטנמית ומשמעותה. כולל תרומת הנשים הנועזות למאבק המלחמתי. תצוגות של תלבושות אתניות, אוסף מרהיב של כרזות תעמולה ועוד.
בקרנו בפגודת השגריר
נמצא במרכז האנוי, נבנה ב-1896, במטרה לאכלס כ-450 אסירים, אך בשנות ה-30 של המאה הקודמת הגיע מספר האסירים ל-2000, בתקופת השלטון הצרפתי נקרא: Maison Central, הטייסים האמריקאים, שישבו בו במלחמת ויאטנם כינו אותו "הילטון של האנוי". הטיסים הידועים שישבו בו הם הסנטור ג'ון מקיין והשגריר האמריקאי הראשון בהאנוי פיט פטרסון.
בדרכינו חזרה למלוננו, עצרנו בדוכן מזון מהיר המתמחה במיני בצקים מטוגנים - ככה
בדרך עצרנו במבשלת הבירה מול המלון, שם ממשנו קופון שקיבלנו בקנותינו כרטיס להצגה באופרה, שתינו בירה יסמין IPA מצויינת נישנשנו משהו לתיקון הרושם הקודם וקצת קישקשנו עם הברמן.
חזרנו לחדר להתארגנות ליציאה להופעה.
לפני ההופעה נכנסנו למוזיאון הלאומי לתולדות ויאטנם - National Museum of Vietnamese History
מוזיאון מקסים, מלא אוצרות אומנות מכל התקופות, אולם שלם של דברי קרמיקה וחרסינה שהתגלו בספינות שטבעו לפני מאות שנים. לא ציפינו לתצוגה כל כך עשירה ומעניינת, ואכן חרשנו את הבנין הגדול על שתי קומותיו.
עצרנו לקפה בקפיטריה של המוזיאון, טעמנו שרימפס בטמפורה שהיו מצוינים, ומשם שני צעדים ואנו בבנין האופרה.
בנין האופרה
קרקס הבמבוק - מופע אקרובטיקה ולולינות, ברמה גבוהה ביותר המבוססת על צנורות במבוק באורכים שונים וחגורות עגינה, וכמובן צוות ענק של כ-15 לולינים, המבצעים את כל הקטעים שלהם באמצעות צנורות הבמבוק.
ההופעה הייתה מלהיבה ומומלצת.
ארוחת ערב ב- Poke Hanoi
קונספקט פשוט וטעים, ויש הטוענים שהוא אף בריא, קערה עם אורז דבק בקרקעיתה, ותוספות שונות של ירקות שונים לפי בחירה, ושלושה סוגי דגים, עם רוטבים לפי הטעם, לטעמי הם צריכים להגיש בקערה גדולה יותר, כדי שאפשר יהיה לערבב היטב מההתחלה, בהתחלה היה קשה להרגיש את הטעמים השונים ולהנות מהם.
26/04 - Bha Dinh
התחלנו במקדש הספרות (Temple of Litrature - Van Mieu) , המקדש נבנה ב-1070 לכבוד הפילוסוף הסיני קונפציוס, ושימש מרכז להשכלה גבוהה, בו הוכשרו מנדרינים למעלה מ-700 שנים.
המקדש נבנה במתקונת המקדש של קונפוציוס הנמצא בעיר צ'ופו שבסין, כולל 5 חצרות בשתיים הראשונות גינות מטופחות. כל חצר מוקפת חומה ושערים מעוטרים.
למקום מגיעים קבוצות רבות ל ילדים מכל שכבות הגיל, בתלבושות אחידות וססגוניות ולראשם כובע של בוגרים, כדי לקבל את ההסמכה לסיום שנה (למשל, בוגר כתה ג'), מחזה מרשים לראות את הילדים מגיל הגן ועד תיכון, כל קבוצה עם המלווים שלה ובלווי צלם המורות בלבש מסורתי תואם לתלבושות התלמידים.
רכושו הגדול של ההמתחם הוא אסטלות צבים, על כנים של צבים ענקיים אסטלות מאבן עליהם חרוטים שמותיהם של המנדרינים שהוכשרו והוסמכו במקדש. מ-112 מצבות נשארו 82.
מתחם הו צ'י מין ברובע Bha Dinh
- פגודת העמוד (Chua Mot Co) - הפגודה נבנתה ב-1049 ע"י הקיסר לי תאי טונג, שחלם שאלת הרחמים העניקה לו תינוק בעודה יושבת על פרח הלוטוס, יותר מאוחר המלכה ילדה לו בן וכאות הוקרה בנה פגודת עץ היושבת על עמוד אבן בקוטר 1.25 מ', היוצא מתוך ברכה אלגנטית של פרחי לוטוס.
- המוזוליאום של הו צ'י מין
טכסיי החלפת משמרות מתנהלים תדיר ובשעות קבועות.
- בית הכלונסאות של הו צ'י מין - הגענו ב - 10:40 , השוטר/השומר/החיל אמר שהאתר נסגר ב-11:00 ולא איפשר לנו להכנס (ויתרנו). המתחם שמור ע"י חיילים, מטופח מאוד, סוג של פולחן אישיות לנ"ל.
- הצפנו דרך הגן הבוטני עד לאגם הגדול - הו טאי (Ho Tay) - בטיילת של האגם מצאנו בית קפה קטן, ישבנו בו לשיק פירות מרענן.
בעקבות הבלוג https://wander-lush.org/tag/vietnam יצאנו לטייל בשכונה ממזרח ל-Ba Dinh שהרחוב הראשי שלה Ngoc Ha , שם חיה כשנה, עברנו במקדש Dinh Ngoc Ha, המרכז הקהילתי של השכונה - בתקופה שחיה בה.
הסתובבנו בסימטאותיה של השכונה, הגענו לשוק, בשיא הצהריים/בשיא החום והלחות, ראינו קבוצה של רוכלות המתעמלות לקצב מוזיקה ובהנחיית מדריכה, הבנות, למרות עומס החום התעמלו בנחישות-מחזה מרשים.
עצרנו נהגת מונית שלקחה אותנו למרכז לוטה - גורד שחקים בין למעלה מ-65 קומות, קומה 65 - תצפית.
במקום ראינו לראשונה סופרמרקט מודרני ענק המתפרס על מספר קומות (כמובן באגף של הבינין), עלינו לקומה ה-36 למסעדה המתמחה בבצקים מאודים (DimSum) - שמה: Tim Ho Wan, סניף של רשת מפורסמת בהונג קונג.
במסעדה היזמנו את כל מנות ה- Steam cooking ונהנו מהמנות הטעימות והנוף העירוני.
ממרומי הקומה ה-36
את החזרה למלון עשינו באוטובוס מקומי, שהיה סטייל "מטרופולין - בת'א"
התארגנות מהירה ויציאה לשוק הלילה של סוף שבוע, המתחיל ב-Hang Dau ועובר בהמשכו Hang Ngang, וממשיך ב- Hang... ומסתיים בשוק המקורה דונג סואן (Duong Xuan Market).
השוק היה מאוד צבעוני ומואר מאוד אך דיי שבלוני כשהוא חוזר על עצמו כל הזמן.
חזרנו למלון עם שברי הליכה...
- בית הכלונסאות של הו צ'י מין - הגענו ב - 10:40 , השוטר/השומר/החיל אמר שהאתר נסגר ב-11:00 ולא איפשר לנו להכנס (ויתרנו). המתחם שמור ע"י חיילים, מטופח מאוד, סוג של פולחן אישיות לנ"ל.
- הצפנו דרך הגן הבוטני עד לאגם הגדול - הו טאי (Ho Tay) - בטיילת של האגם מצאנו בית קפה קטן, ישבנו בו לשיק פירות מרענן.
בעקבות הבלוג https://wander-lush.org/tag/vietnam יצאנו לטייל בשכונה ממזרח ל-Ba Dinh שהרחוב הראשי שלה Ngoc Ha , שם חיה כשנה, עברנו במקדש Dinh Ngoc Ha, המרכז הקהילתי של השכונה - בתקופה שחיה בה.
27/04 - יום אחרון בהנוי
סוף, סוף, מתאפשר לנו לטייל בעיר העתיקה במסלול המומלץ ב-eyewitness עמ' 160, עצרנו במקומות לשימור, בתים מומלצים: של גנרל/סוחר עשיר ומקדשים קטנים. הרחובות רצופים בבתי צינור ובתים מסוגננים שחלקם שמורים ואחרים דורשים שיפוץ ושימור.
התנועה ברחובות עמוסה בקטנועים, שחלק מהם משמשים כמשאיות, רוכלות גוררות עגלות כבדות, על אופניים ו/או אסל על הכתף ועוד...
אחרי מנוחה והתארגנות לנסיעה הביתה, יושבים בבית קפה בקומה השלישית מעל האגם הואן קיים, לרגלינו רחבה ענקית שבמרכזה מזרקה והמון אנשים, בעיקר משפחות, מסתובבים בככר.
ארוחת ערב במסעדת שף - Duong's Restaurant
Address: 27 Ngo Huyen street
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה