הדלתא של נהר המקונג

30/3 - יציאה לדלתא של נהר המקונג.

הזמנו מונית לשעה 6:30 בבוקר שלקחה אותנו למרכז חברת Futa - חברת אוטובוסים בהו צ'י מין, רכשנו כרטיסים ומשם לקח אותנו Shuttle אל מחוץ לעיר שם נמצאת תחנת האוטובוסים. האוטובוס אמור לצאת ב 8:15 , ומאחר ואף אחד לא מדבר אנגלית ובטח לא עברית, ניגשנו לסדרנים (החבר'ה שנראו בתלבושת אחידה) מנופפים בכרטיס, עד שעלינו לאוטובוס

לכיוון מי תו (My Tho).

האוטבוס אף הוא היה חידוש, שתי קומות של כסאות בשלוש שורות, כאשר כל כסא ניתן לכוון את זוית המשענת עד שכיבה חלקית של 160 מעלות. האוטובוס ממוזג ובעליה אליו כל נוסע מקבל שקית פלסטיק אליה מכניס את נעליו.

הדרך למי תו עברה בעיקרה באיזורי ספר, ג'ונגלים, שדות (בעיקר שדות אורז) ובתים בודדים הכל ירוק בגוונים שונים.

לבקשתו של עוזר הנהג, הראינו לו את יעדינו שהיה Mekong Taste בונגלוס מחוץ לעיר שהזמנו ביום הקודם.כשהורה לנו לרדת, הסתבר לנו שאנו נמצאים בעיר הנקראת Bang Tre הממוקמת מעבר לנהר המקונג ואחרי May Tho הנמצאת בעברו השני של הגשר.

מבט מהגשר

נסינו להסביר ובעיקר להבין ולבסוף העלו אותנו לשרות של חברת Futa שהחזיר אותנו למרכז May Tho, שם התחלנו להתעניין איך מגיעים לבונגלוס שהזמנו, פגשנו בחור שניסה להסביר לנו שאנו לא בכיוון הנכון של ההבנה, לבסוף אעלה אותנו לג'יפ של חברת Futa שעמד שם וזה האחרון הסיע אותנו לאחר כבוד כשהוא מהנהן בראשו כל פעם שיעל עם Google Map דוחקת בו לפנות ימינה, ועוד פעם ימינה, והוא ממשיך עד שהביאנו למאגן סירות שם הבנו שאנו ממוקמים על אי בשם Unicorn על הנהר בין May Tho ל Bang Tre.

הטכסי שלנו למקונג טייסט

הפלגנו בסירה לאי יוניקורן ל-Mekong Taste רסורט יפהפה שנהננו לשהות בו.

  השאלנו מהמקום 2 זוגות אופניים, שהיו חלק מהשרות, ויצאנו לחרוש את האי על שלוחותיו השונות:

- עברנו בבית חרושת לסוכריות קוקוס (עליכ ביח"ר)

חימום (בישול) תוך כדי עירבוב ידני

 חימום

חמום וערבול בעזרת מיקסר "תעשייתי"

לישה

 הכנסה לתבניות וייבוש

 חיתוך לקוביות ואריזה

 התוצר המוגמר

- סיור מדומיין של סירות בתעלות החוצות את האי.

- סיור בכוורת דבורים להפקת דבש ותה דבש. שם גם ערכו לנו מפגש לא צפוי עם פיתון מחמד
חקרנו היכן ניתן למצוא את ה"מפעל לייצור דבש" - העלינו חרס..., שכרנו מדריכה שהביאה אותנו לבונגלוס שם נמצא "ביח"ר" לסוכריות קוקוס, ושלפה מאחת הפינות חלת דבש

כמובן ערכו לנו טכס בו הגישו תה עם דבש, למעשה רצו למכור לנו מוצרי דבש.

- וכמובן סקירת אורח החיים של התושבים באי.

מרבצים לאורך הדרכים לידם חונים הטוסטוסים שלהם כשרוכביהם נחים על ערסלים, ולפעמים מוגש להם מרק פו או נזיד על שולחנות קטנים לצד הערסל.

ג'ק פרוט ו/או עץ הלחם שגודל הפרי שלו בין אבטיח למלון.
דומה לו הדוריאן שאף הוא דומה לו בגודלו בצבעו ובקליפתו המחוספסת

חזרנו למנוחה בבונגלו היפה של הריזורט.

ארוחת ערב אקזוטית על המזח שעל גדת נהר המקונג, שיא הארוחה היה כשהזמנו דג , הגיעה המלצרית עם מנת דג, ירקות עלים שונים מלפפונים ורטבים ו...עלי אורז, כשידה מכוסות כפפות פלסטיק , פרשה דף אורז, ריפדה אותו בעלים, הוסיפה חתיכות דג גילגלה את ניר האורז והגישה לנו, לנו נותר לטבול אותו באחד הרטבים ולאכול, כך עד שסיימנו את הדג.

31/3 - חדירה עמוקה לדלתא של המקונג - Can Tho

כשעתיים נסיעה באוטובוס של חברת Futa, נסיעה שלווה בנוף ירוק (שדות מגידולים שונים בעיקר אורז,ג'ונגלים וכפרים), הרבה גשרים ונהרות - הגענו לCan Tho,  שירות של החברה חילק אותנו באכסניות השונות אנו הגענו לגסטהאוס של גברת Ha הנקרא Thanh Ha Guesthouse.

גברת Ha מיומנת בקבלת אורחים, כיבוד כיד המלך של פירות טרופיים שונים, תה קר וסוגי מאפה קיבלו את פנינו ולצד זה סגרה טיול ליום המחרת (שייט לשווקים הצפים), לפני שנספיק לעשות סקר שווקים, לנו ולזוג נוסף שהגיעו עם 2 ילדים.

התארגנות בחדר ויציאה לחום וללחות של Can Tho, לצד עיר נחמדה ובעיקר טיילת מרהיבה ומטופחת לגדת הנהר, ממנה יוצאים אינסוף סיורים לשווקים הצפים וליובלים הקטנים של הנהר במטרה להתחקות או יותר הצצה אחר אורח החיים של התושבים. הטיילת היא שדרה מטופחת של עצים וצמחים שבקצהה פסל של 'מי אם לא' מיודעינו הו צ'י מין מיודעינו מכבר.

הספקנו לבקר בשתי פגודות וכמובן את השוק, מוזר היה לנו לראות כבישים דלילים במספר כלי רכב וקטנועים.

הטיילת המטופחת לאורך גדת הנה

פגודה ב'

ביקור בשוק

אחרי מנוחת מזגן בחדר כשיצאנו שוב לקראת ערב נפתרה התעלומה, כנראה גם למקומיים חם ולח והם משתדלים לצאת רק כשמזג האוויר מאפשר. שוק הלילה הנפתח עם השקיעה כולל שוק אוכל ושוק בגדים, השווקים היו עמוסי אדם ובעיקר שמנו לב לתופעה שאנשים מגיעים לדוכני האוכל על קטנועיהם כמו ב-drive in ולוקחים שקיות אוכל או הביתה או שיושבים בבירה ליד ואוכלים. כמובן ניסינו פה ושם דוכן לטעימה, הדוכנים היו דומים בסוגי האוכל, בקיצור  כמו שוק הלילה של הו צ'י מין סיטי.

שוק הלילה

בערב (עוד עדות לכך שהאיזור מתנהל בהתאם למזג האויר - פתוח עד 22:00) ביקרנו במוזיאון העירוני המתאר את התפתחות העיר והאיזור, דרך מייצגים של לבוש, מקדשים, חקלאות ועוד...

1/4 - 4:30 ארוחת בוקר בשקיות ויציאה לשווקים הצפים.

איכשהו לא התעוררנו, בסביבות 4:30 העירה אותנו דפיקה בדלת וכאחוזי תזזית התארגנו ליציאה תוך כ-10 דקות. חושך בחוץ אך העיר בפעולה. מנצלים את זמן ה"אין שמש" כדי לעבוד, עושים הפסקת צהריים במידת האפשר, וחוזרים לפעילות שוב בערב.

השכמה לפני זריחה

המדריך שליוה אותנו הינו פנסיונר חיל האויר של דרום ויאטנם, פוטר עם סיום המלחמה ב1975 היה מהנדס/טכנאי מסוקים, דאג להדגיש פעמים רבות שלא ירה אף כדור, מה זה אומר? ולמה זה היה חשוב לו?

את הסירה שלנו נהגה אישה מקסימה. שלא השתעממה בנסיעה הארוכה והכינה לנו 2 צמידים ושתי טבעות אותם קלעה מעלי במבוק.

יצאנו לדרך עם שחר, צפינו בזריחה על הנהר

נסיעה בסירה של כ- 18 ק"מ לשוק פונג דיין (Phong Dien) שוק של סירות קטנות, הגענו לאיזור בסביבות שעה 8:30 שכבר היו הרבה סירות תיירים כך שנראה שאת מירב הקניות עושים תיירים, משיטות הסירות והמדריכים.

אותנו האכילו כל הדרך לאחר שסיימנו את ארוחת הבוקר, אננס, בשוק קנו עבורינו אבטיח ופלחי פירות וירקות מטוגנים - זיהינו בננה, סלק, פלפל צ'ושקה ועוד...

בדרך חזרה נכנסנו לאחד  מיובלי הנהר לצפות בכפרים הקטנים ולראות את חיי התושבים, בהמשכו הגענו ל-Home stay (הלוטוסים) לאחר צעדה של 100 מטר ב- 10 בבוקר, אכלנו מרק פו מדהים.

 בוחרים מהתפפריט

המשכנו לביח"ר לאיטריות אורז

ומשם עברנו דרך השוק הצף הגדול קאי רנג (Cai Rang), שוק זה הינו שוק סיטונאים ולפיכך שונה לגמרי, הסירות גדולות והסירות עם סחורה הנמכרת לסוחרים שמוכרים בשוק בעיר. לדברי המדריך מגיעים למקום זוג עם תוצרת מהכפר לכמה ימים, מוכרים וחוזרים לביתם.

וכמובן אי אפשר בלי לקנח  בכמה פירות המנגו העסיסיים.

סיימנו את השייט המדהים שכמובן המראות לכל אורכו של המקונג היו מרהיבים, בתי קלונסאות שונים, פעילותם של המקומיים לאורך הנהר, זריחה מעל המקונג ועוד.

תחנת דלק

לא ניתן לסיים בלי לומר שעם כל החיים הפשוטים צפינו בשני צעירים היושבים בסירתם, המלאה פירות, ובוהים בסמרטפונים שלהם.

חזרנו לגסטהאוס של גב' הא לצורך רחצה והתארגנות מהירה לפני נסיעה ל Soc Trang.

בכל מקום עד כה מנהל המלון/אכסנייה/גסטהאוס לבקשתינו הזמין מקומות לאוטובוס. הפעם גב' הא ציידה אותנו במכתב לגבי יעד הנסיעה באנגלית ובויאטנמית כדי שלא נלך לאיבוד. שאטל של חברת האוטובוס אסף אותנו מהגסטהאוס לתחנת האוטובוס, כרטיסים והופ אנו בדרכים...

שעה נסיעה, הורידו אותנו בתחנת דלק עם עוד זוג צעיר מגרמניה שגם הם, הסתבר, בדרכם לאיי קון דאו. אחרי שיחה איתם הבנו שיש לרכוש כרטיסים במשרד חברת המעבורות בעיר Soc Trang, לקחנו מונית משותפת לעיר במטרה לרכוש כרטיסים למעבורת. 

אז כמה דברים משמחים:

1) השגנו כרטיסים ליום המחרת ב 8:00 בבוקר

2) יש אוטובוס של חברת המעבורות שמעביר מ  Soc Trang לרציף המעבורות, הממוקם 38 ק"מ מהעיר.

3) יש מעבורת היוצאת מהאי חזרה ליבשת למקום הנקרא וואנג טאו, הנמצא על החוף צפונית מזרחית להו צ'י מין סיטי.

פחות שמח:

1) צריך להשכים קום והפעם נהיה תלויים בשעונים שלנו.

יצאנו למלון שהזמנו Hotel Xuan Huynh 3 , הסתובבנו קצת בעיר לארוחת ערב נחמדה. 
גם ארוחת הערב היתה מלווה באנגדוטה, חיפשנו מסעדה לפי הספר וכמעט שהתיאשנו, מצאנו מסעדה עממית בקצה סימטה ללא מוצא, ניסינו לברר מה יש (התפריט בויאטנמית קולחת) - החבר'ה לא מדברים מילה אנגלית אבל ניכר שהרצון היה גדול, הם הזעיקו בחור צעיר שכנראה למד בכיתה ו' אנגלית, ובעזרתו ובעזרת הידיים הצלחנו להרכיב כמה מנות המבוססות על פירות ים ודגים, המקום היה נקי האוכל היה טרי וטעים ובסופה של ארוחה נתבקשנו לשלם כ20 ש"ח (120K דונג).