האי קון סון באיי קון דאו, 02-04/04
איי קון דאו נמצאים כ-100 ק"מ דרומית למסוף המעבורות בסוק צ'אנג (Soc Trang) בים סין הדרומי, האי הגדול במקבץ האיים הוא האי קון סון (Con Son) שלשם היו מועדות פנינו. האיים הוכרזו כאיזור הפארק הלאומי קון דאו, שמורה של בעלי חיים ימיים וגן עדן לציפרים. האי המיושב הגדול הוא קון סון, ששימש בעברו הלוא רחוק כמקום משכנו של ככלא פו האי (Phu Hai Prison) הכלא נבנה ע"י הצרפתים ב-1862 ובו נכלאו בעיקר מהפכנים ותנגדי המשטר.
02/04/2019 - יום ראשון באי
הפלגנו ברחפת ממסוף המעבורות ליד סוק צ'אנג לאיי קון דאו הרחוקים, ההפלגה היתה מהירה, ולמעט טילטולים קלים שנבעו מגלי הים, הרוח והמהירות ששטנו - ההפלגה היתה טובה מאוד, מעט אנשים חשו בחילה עקב הטילטולים, ומיעוט אחר יצא למרפסת שבירכתיים, לרגע חשבתי שהטילטולים והבחילות גורמים להם לצאת, יצאנו בעקבותיהם - החבר'ה פשוט יצאו לעשן. הזוג הגרמני הצעיר שפגשנו יום קודם חשו בחילה ונשארו במקומם ואילו אחרים השתמשו בשקיות ההקאה שחולקו לפני היציאה. יעל ואני הרגשנו מצויין ויצאנו למרפסת בירכתיים.
לאחר 2.5 שעות שיט הגענו לעיר קון דאו טאון (Con Dao town) שבאי קון סון, שוב לקחנו מונית עם הזוג הגרמני שהשתכן קרוב אלינו.
הטכניקה של החבר'ה שלא בונים טיול מארץ המוצא, הכולל מלונות, תעבורה ומדריכים, הוא לחפש מלונות/homestay יום או יומיים קודם באחד האתרים Booking.com ועוד... שם מחפשים חדרים מכובדים עם מקלחת שירותים ומזגן הכרחי.
הגענו ל Thuy Thanh Hotel, קבלת הפנים של בעל המלון היתה יוצאת מן הכלל, ישר שלף מפה של האי והציג בפנינו את האטרקציות העיקריות , כמו כן השכיר לנו ציוד שנורקל (מסכה + סנפירים) וכמובן קטנוע כדי שנוכל להתנייד באי.
המקום הראשון שכיוונו אליו הוא Ong Dung Beach חוף ים עם ריף אלמוגים הנמצא בצדו המזרחי של האי בלב הפארק.
הגענו למנהלת הפארק, קנינו כרטיסי כניסה והמשכנו עד לחניה. משם ירדנו לחוף דרך יער גשם (כ- 700 מטר),הגענו לחוף סלעי, בתחילה קצת חששתי להכנס למים עם סנפירים ומשקפת בלבד, ניסיתי לחפש מזרן ו/או אבוב - לא היה בנמצא, היו רק אפודי הצלה שנראו לי מסורבלים מדי. נכנסנו למים עם הציוד שברשותינו, הרחקנו עד למקום אליו הצביעו לנו, הרחקנו כ 200 מטר הריף לא היה מרשים במיוחד וכן מגוון הדגים לא היה רב וססגוני במיוחד, ולכן החלטנו לחזור. מבחינתי הספוק העיקרי היה התגברות על החשש להכנס לבד לים הפתוח עם הציוד שהיה ברשותינו.
הסתובבנו בעיר לאורכה ורוחבהכדי לחוש את האווירה, וכן אם יש מקומות קוסמים מעבר להמלצות. בסוף הלכנו למסעדה מומלצת ע"י הלונלי פלאנט (Bar200) , גם כאן היתה סצינה של למידה, בסמוך למסעדה המומלצת היו עוד שתי מסעדות שהיו צפופות בסועדים, חשבנו לתומינו שהרייטינג קובע, נכסנו וניסינו לתקשר עם המלצרים - כלום... אין תקשורת ואפילו לא נסיון לתיקשורת, כנ"ל בשניה ובנוסף לא היתה סבלנות, חזרנו ל Bar200 ואכן המלצר היה בחור צעיר ולבבי שתקשר ואיפשר לנו להנות מארוחה ויאטנמית המבוססת על דגים ופירות ים - הארוחה היתה טעימה מאוד.
03/04/2019 - יום שני באי
ארוחת בוקר - מצאנו אתמול, כ100 מטר מהמלון, מסעדה בעלת אופי אירופאי, עם אווירה מקסימה, עיצוב ייחודי ומוסיקה טובה, נקראת אינפיניטי (Infiniti Coffee and Resto). ידענו ששם נוכל הבוקר ואכן לא התאכזבנו.
נסענו לחוף השני שהומלץ לנו - Dam Tre Beach, נסיה של מספר ק"מ מהמלון, החוף עצמו נמצא בצדו המזרחי צפוני של האי. הליכה של כ 2 ק""מ על חוף מדהים, השעה היה שעת השפל ולכן היה החוף רחב ונקי, ראינו מספר קטנועים שחלפו על פנינו ותהינו האם הגזמנו שהשארנו את הקטנוע למעלה - בדרכינו חזרה הבננו.
נכנסנו ליער גשם לעוד 3 ק"מ הליכה
לפני הכניסה לחוף פגשנו שומר פארק שגבה מאיתנו דמי כניסה לאתר.
הפעם ללא היסוס וחשש נכנסנו למים, לא היינו צריכים להרחיק כדי להגיע לריף האלמוגים היפה, הסתובבנו באיזור כ 45 דקות, הריף היה עשיר ואוכלוסית הדגים היתה בהחלט מרשימה ומגווונת.
במקום היו מספר זוגות של מטיילים צעירים והמלווים המקומיים שהסיעו אותם וסחבו להם את הציוד.
חזרנו באותה הדרך עברנו את היער הטרופי
והגענו לחוף בזמן הגאות, החוף היה מוצף מים והיו מקומות שלא היו עבירים לקטנוע לפיכך שמחנו שהשארנו אותו במקום שהורו לנו.
משם נסענו לחוף רחצה מקסים ליד שדה התעופה, Dam Trau Beach, החוף נמצא בצדו המערבי של האי, חוף רחצה מקסים רבצנו על כסאות נוח עם בירות קרות וצפינו בקבוצות הרוחצים המקומיים ו/או תיירים ממזרח אסיה.
נסענו לאורך החוף החוף המערבי לכוון דרום לצפות בשקיעה. בעיקר נהנתי מהנסיעה בכבישים מצוינים ודלילים בכלי רכב וכמובן מהנוף סביב.
היפניות/סיניות/ויאטנמיות אוהבות לפלרטט עם המצלמה
במלון החזרנו את ציוד השנורקלים ואת הקטנוע וקיבלנו המלצה למסעדה ויאטנמית בשכנות למלון.
מסעדת רחוב ויאטנמית - מתפרסת על המדרכות של חצי רחוב משני צדדיו, עשרות סועדים, בעיקר מקומיים יושבים על כסאות קטנים וסביב שולחנות פלסטיק נמוכים עמוסים בכלי הגשה רבים וגדושים. צוות גדול המורכב מסדרנים/יות הלוקחים את ההזמנות ודואגים להושיב את הסועדים, מלצרים המגישים את המנות ואנשי ניקיון הדואגים לפנות את השולחנות לנקות אותם ואת המדרכה מסביב, הצוות מתרוצץ בין השולחנות ומעביר הוראות בקולי קולות, המולת הסועדים משתלבת באוירה הרועשת.
תפסנו מקום שהתפנה זה עתה, השולחן וכל המדרכה מסביבו היו מלאים שאריות של המאכלים שאכלו, עצמות דגים קליפות סרטנים ועוד... במיומנות ובמהירות השתלטו, צוות הניקוי על השולחן וסביבתו והושיבו אותנו.
הלכנו לאזור האקווריומים (10-15) שם דגים שונים שוחים בהנאה, בינתיים...
בחרנו, לפי ההמלצות: דג, תמנון ושני שרימפסים גדולים, לא ידענו איך תראה המנה, בסופה של ארוחה נהנינו מאוד.
קינחנו במסעדת אינפיניטי באספרסו ארוך וקפוצ'ינו קר, במוזיקה ספרדית ובאווירה שקטה מערבית.
04/04/2019 - יום שלישי באי - יום מורכב.
ארוחת בוקר באינפיניטי (לא בטיפני), יעל מקשקשת עם בחורה צעירה מקומית, היא מגיעה מ-Nai Trang, כמה דקות אח"כ הגיע הספונסר שלה, מערבי מבוגר ושמן, סוג של תיירות...
התחלנו את הבוקר בעיר, במקום הכי פחות פסטורלי - כלא פו האי (Phu Hai Prison), מסתבר שהרבה עצב נמצא מאחורי האי היפה, הכולל חופים מקסימים וידוע כמרכז צלילה בשוניות האלמוגים שלו. בית הכלא עבור משפחות מסוימות מגלם את סמל הרוע והאכזריות, הגענו לכלא וההמחשות שיצרו במקום היו קשות ומעוררות אמפטיה, האסירים היו ברובם, אסירים פוליטיים ומתנגדי המשטר הצרפתי ואחריו השלטון הדרומי שישב בסייגון ושוכנו בתנאים מחפירים.
בית הכלא קרוב מאוד לחוף הים, טיילנו על החוף ומשם להתארגנות לחזרה ליבשת.
רכשנו כרטיסים למעבורת של 13:30 המגיעה לעיר Vang Tau, העיר נמצאת מזרח,מזרח צפון להו צ'י מין סיטי ומבחינתינו יעד אידאלי להמשך התנועה צפונה.
המרחק הימי בין איי קון דאו והעיר ואן טאו כ- 200 ק"מ וזמן ההפלגה המוערך כ- 4 שעות. לקראת שעה 13:00 עשינו דרכינו למעגן המעבורות.
הגענו לעיר אחרי כ- 4 שעות הפלגה. רכבת היתה פתרון מורכב, ולכן בדקנו אפשרות של אוטובוס לילה, ואכן היה אוטובוס שעמד לצאת ב-19:00 ולהגיע לNai Trang בסביבות 5 לפנות בוקר. החלטנו לעלות עליו וכך מצאנו עצמינו קונים כרטיסים מצוות האוטובוס שישב לפני האוטובוס על כסאת פלסטיק נמוכים סביב שולחן פלסטיק קטן, אוכל את ארוחת הערב שלו בחניון האוטובוסים.
רצנו גם אנחנו למצוא משהו לארוחת ערב - מרק פו בדוכן רחוב הוא תמיד פיתרון מצויין. ואנו שוב בדרך...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה